יש מאין - שתי מילים שמלוות אותי מאז שאני זוכרת את עצמי.
מגיל מאוד צעיר יצרתי בתוך כל הבתים שחייתי בהם עולם משלי. מקומות שייחדו אותי. יצרתי עבור המשפחה שלי ועבורי מציאות אחרת. מציאות שהתאימה לנו ולחיים שלנו. זה מלווה אותי עוד מהשנים שחייתי עם ההורים והאחים שלי. במעונות סטודנטים, דירות שכורות ובתים שגרתי עם בן זוגי וילדי.
לתוך הבתים הללו יצקתי את היכולת שלי ליצור 'אי' שלנו. ברוב הפעמים בתקציב לא גבוה.
יש בי את היכולת לחבר חומרים ולמצוא את הפריטים המדויקים גם במקומות שנראה שאין כאלה. אני רואה מחוץ לקופסה.
כילדה גדלתי במעברה , צריף קטן שבו חלקתי חדר עם 4 אחים ובתוך החדר הזה באחת ממיטות הקומותיים היתה המיטה שלי, עליונה, שעולים אליה עם סולם. על המיטה שלי היו הבובות שלי, טרנזיסטור עם אוזניה אחת שדרכה הייתי שומעת רדיו לפני השינה ועל הקירות יצרתי את העולם שלי, קולאז' של גלויות ופריטים שקשורים לים שאספתי וקיבלתי .
שם למעלה היה מקום שהוא רק שלי.
כשבגרתי חייתי בקיבוץ כמה שנים וחלקתי חדר עם עוד 2 בנות. הפינה שלי היתה מקושטת במדפים שעליהם היו אוספים של בקבוקי בושם, מינאטורות, אבנים וכל מיני חפצים. על הקירות היו תמונות שמסגרתי ובתוכם היו פרפרים ופרחים שייבשתי .גולת הכותרת 'מיטת אפריון' . בגיל 13 יצרתי לעצמי מיטת אפריון, כי רציתי וחלמתי שתהיה לי מיטה כזאת. אספתי וילונות אצל סבתא שלי ובמתפרה של הקיבוץ תפרו לי אותם לפי תוכנית שביקשתי. היתה לי את הפינה הכי יפה במגורי הנוער והילדים והיא היתה מקור לעלייה לרגל.
בצבא עיצבתי אצל ההורים שלי את החדר שלי שרכשתי מכספים שחסכתי מעבודות מלצרות ובייבי סיטר. ברחוב הרצל והזמנתי לעצמי מיטה וחצי ובזמנו לא היו מיטות וחצי. היו מיטות זוגיות ומיטות יחיד ואני רציתי מיטה במידה מיוחדת. תכננתי וציירתי בדיוק מה אני רוצה כולל ארון, שידת איפור ושידת קריאה והכינו לי בדיוק מה שרציתי.
צבעתי חלק מהקירות וליקטתי לי פריטים מיוחדים בשוק הפישפשים ומעוד מקומות מיוחדים.
כשהייתי סטודנטית חלקתי חדר עם שותפה וגם שם היתה לי נגיעה מאוד משמעותית בעיצוב החדר וגם בעיצוב מועדון הסטודנטים.
ולאט, לאט התחלתי לעצב לחברים וחברות את החדרים ואח"כ את הדירות ואת הבתים. גדלתי לתוך זה והדרך המקצועית שלי היתה ברורה.
הדירה הראשונה שלי ושל רון היתה בשכונה בהרצליה. דירת סטודיו קטנה ומוזנחת שהפחנו בה הרבה רוח ויופי. בארבע ידיים יצרנו דירה מקסימה שהבעלים שלה לא האמינו שזו הדירה שלהם.
מאז גרנו בעוד דירות ובתים שגם קיבלו הרבה נגיעות אהבה.
והיום אנחנו גרים בבית שעוצב על ידי מהיסודות עד לפרט האחרון וכולו 'אי' מיוחד שלנו. בית שיש בו הרבה אהבה והרבה 'יש מאין'.
בשנים האחרונות אני משלבת את האהבה והכישרון שלי ביצירת 'איים' מיוחדים לכל מי שפונה לקבל את שירותי. כל בית מקבל את הייחוד שלו ,את ה DNA שלו. ייחוד שנוצק מתוך הבחירות של מי שגר בו ולכן כל בית הוא יחיד ומיוחד. שיטת העבודה שלי כוללת שיתוף מלא של הרצונות והצרכים של כל בני הבית. בתהליך ייחודי אני בונה יחד עם דיירי הבית את התמהיל של הבית שלהם ע"י חקירה ומציאה של הצרכים והבקשות שלהם. אני שמה דגש מאוד גדול על שלהם. חשוב לי ליצור בהם את הצורך ולתת להם את הכלים לבחירות האופטימליות עבורם.
אני רואה בדרך לבית סוג של מסע. מסע שיכול להיות משותף לכל בני המשפחה ויכול להיות מעצים ומחבר. אני מלווה את המשפחה לאורך כל הדרך. מיציקת היסודות ועד לתליית מנורות.
בניה או שיפוץ יכולים להיות חוויה מאוד מטלטלת שמעלה מגוון של רגשות - שמחה, פחד, כעס, התרגשות, אהבה, כאב והתפעמות מאוד גדולה. שלל רגשות שמשתלבים יחד ויכולים ליצור עומס רגשי. מגוון הרגשות הללו מקבילות בעיני למגוון הרגשות שעולות בנו במהלך הריון ולידה של תינוק. לידה של בית היא לידה של משהו חדש והיא תוצר של פנטזיות , של רצונות ושל עשייה משותפת. הליווי שלי מסייע להתמודד עם מגוון הרגשות וממקסם את התוצר, ממקסם את הבית.
מעבר לתכנון ולעיצוב אני שם כדי לכוון, לדייק, להעצים, לתת יד, לחבר ולעטוף.
בית הוא סוג של רחם, רחם שמהווה עבורנו מקום בטוח, מזין ואוהב.
מגיל מאוד צעיר יצרתי בתוך כל הבתים שחייתי בהם עולם משלי. מקומות שייחדו אותי. יצרתי עבור המשפחה שלי ועבורי מציאות אחרת. מציאות שהתאימה לנו ולחיים שלנו. זה מלווה אותי עוד מהשנים שחייתי עם ההורים והאחים שלי. במעונות סטודנטים, דירות שכורות ובתים שגרתי עם בן זוגי וילדי.
לתוך הבתים הללו יצקתי את היכולת שלי ליצור 'אי' שלנו. ברוב הפעמים בתקציב לא גבוה.
יש בי את היכולת לחבר חומרים ולמצוא את הפריטים המדויקים גם במקומות שנראה שאין כאלה. אני רואה מחוץ לקופסה.
כילדה גדלתי במעברה , צריף קטן שבו חלקתי חדר עם 4 אחים ובתוך החדר הזה באחת ממיטות הקומותיים היתה המיטה שלי, עליונה, שעולים אליה עם סולם. על המיטה שלי היו הבובות שלי, טרנזיסטור עם אוזניה אחת שדרכה הייתי שומעת רדיו לפני השינה ועל הקירות יצרתי את העולם שלי, קולאז' של גלויות ופריטים שקשורים לים שאספתי וקיבלתי .
שם למעלה היה מקום שהוא רק שלי.
כשבגרתי חייתי בקיבוץ כמה שנים וחלקתי חדר עם עוד 2 בנות. הפינה שלי היתה מקושטת במדפים שעליהם היו אוספים של בקבוקי בושם, מינאטורות, אבנים וכל מיני חפצים. על הקירות היו תמונות שמסגרתי ובתוכם היו פרפרים ופרחים שייבשתי .גולת הכותרת 'מיטת אפריון' . בגיל 13 יצרתי לעצמי מיטת אפריון, כי רציתי וחלמתי שתהיה לי מיטה כזאת. אספתי וילונות אצל סבתא שלי ובמתפרה של הקיבוץ תפרו לי אותם לפי תוכנית שביקשתי. היתה לי את הפינה הכי יפה במגורי הנוער והילדים והיא היתה מקור לעלייה לרגל.
בצבא עיצבתי אצל ההורים שלי את החדר שלי שרכשתי מכספים שחסכתי מעבודות מלצרות ובייבי סיטר. ברחוב הרצל והזמנתי לעצמי מיטה וחצי ובזמנו לא היו מיטות וחצי. היו מיטות זוגיות ומיטות יחיד ואני רציתי מיטה במידה מיוחדת. תכננתי וציירתי בדיוק מה אני רוצה כולל ארון, שידת איפור ושידת קריאה והכינו לי בדיוק מה שרציתי.
צבעתי חלק מהקירות וליקטתי לי פריטים מיוחדים בשוק הפישפשים ומעוד מקומות מיוחדים.
כשהייתי סטודנטית חלקתי חדר עם שותפה וגם שם היתה לי נגיעה מאוד משמעותית בעיצוב החדר וגם בעיצוב מועדון הסטודנטים.
ולאט, לאט התחלתי לעצב לחברים וחברות את החדרים ואח"כ את הדירות ואת הבתים. גדלתי לתוך זה והדרך המקצועית שלי היתה ברורה.
הדירה הראשונה שלי ושל רון היתה בשכונה בהרצליה. דירת סטודיו קטנה ומוזנחת שהפחנו בה הרבה רוח ויופי. בארבע ידיים יצרנו דירה מקסימה שהבעלים שלה לא האמינו שזו הדירה שלהם.
מאז גרנו בעוד דירות ובתים שגם קיבלו הרבה נגיעות אהבה.
והיום אנחנו גרים בבית שעוצב על ידי מהיסודות עד לפרט האחרון וכולו 'אי' מיוחד שלנו. בית שיש בו הרבה אהבה והרבה 'יש מאין'.
 |
| תכנון עיצוב וצילום - לונה לירם |
אני רואה בדרך לבית סוג של מסע. מסע שיכול להיות משותף לכל בני המשפחה ויכול להיות מעצים ומחבר. אני מלווה את המשפחה לאורך כל הדרך. מיציקת היסודות ועד לתליית מנורות.
בניה או שיפוץ יכולים להיות חוויה מאוד מטלטלת שמעלה מגוון של רגשות - שמחה, פחד, כעס, התרגשות, אהבה, כאב והתפעמות מאוד גדולה. שלל רגשות שמשתלבים יחד ויכולים ליצור עומס רגשי. מגוון הרגשות הללו מקבילות בעיני למגוון הרגשות שעולות בנו במהלך הריון ולידה של תינוק. לידה של בית היא לידה של משהו חדש והיא תוצר של פנטזיות , של רצונות ושל עשייה משותפת. הליווי שלי מסייע להתמודד עם מגוון הרגשות וממקסם את התוצר, ממקסם את הבית.
מעבר לתכנון ולעיצוב אני שם כדי לכוון, לדייק, להעצים, לתת יד, לחבר ולעטוף.
בית הוא סוג של רחם, רחם שמהווה עבורנו מקום בטוח, מזין ואוהב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה